- שמות ל"ח:21 – מ’:38
- מלכים ב’ י"א:17 – י"ב:17
- האגרת הראשונה אל-הקורינתים ט’:6-11
- האגרת השניה אל-הקורינתים ג’:7-18
שמות ל"ח:21-23 – כא אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי מֹשֶׁה: עֲבֹדַת, הַלְוִיִּם, בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. כב וּבְצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה, עָשָׂה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה. כג וְאִתּוֹ, אָהֳלִיאָב בֶּן-אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה-דָן–חָרָשׁ וְחֹשֵׁב; וְרֹקֵם, בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן, וּבְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וּבַשֵּׁשׁ.
אני מאמין ששם הפרשה אומר את הכל: "פקודי" (דין וחשבון).
בשבוע שעבר התעצבתי מאד כאשר צפיתי בסרט דוקומנטרי בטלויזיה הקנדית בו תיעדו ארגון נוצרי אמריקאי מפורסם, מבוסס ומכובד בעל שלוחות כמעט בכל מדינה בעולם. הכתבה הציגה כיצד הארגון ומנהיגו ניהלו את ענייני הכספים. אין צורך לספר, נגעלתי ממה שצוות הטלויזיה גילה! אם יש משהו שאנו כמאמינים לא צריכים, זה שערוריות נוספות אשר פוגעות באמינותנו ומעל לכך בעדותנו. השטן אוהב דברים שכאלה ואני בטוח שהוא זה שמעודד את כל זאת.
תחנת הטלויזיה דיווחה שסכומי עתק הלכו לטובת חיי השפע הפרטיים של מנהיג הארגון, משפחתו וחברים קרובים. אני מדבר על נסיעות פרטיות במטוס הארגון, אירוח בחדרי מלון בעלות של 5000-20,000 דולר ללילה, בנוסף לנתינת תשרים על ימין ועל שמאל ללא הבחנה. כמובן שרשימת החשבונות נוהלה בצורה לא מקצועית. בזבוז וחוסר אחריות היו בכל מקום.
אני יודע שכולנו חוטאים וכסף, במיוחד כאשר ישנה כמות גדולה ממנו, יכולה לפגוע ביכולת השיפוט של אדם עד לנקודה שבה קיימת סכנה של שימוש לרעה.
אתה יכול להבין עד כמה היה זה שינוי מרענן עבורי, לאחר שראיתי את אותו הדו"ח בטלויזיה, לקרוא את פרשת פקודי.
בין פסוקיה ניתן למצוא את העקרונות האלוהיים של מתן דין וחשבון ואחריות כלפי כספי הציבור. דבר ראשון הייתי רוצה שנשים לב שהיה זה משה אשר יזם את הדו"ח ולא ה’.
הוא זה שרצה להוכיח לכל קהילת ישראל שהכל נעשה לפי מצוות השם, לפי תורתו. אחרי הכל, ההתעסקות באותה כמות של כסף אשר נאספה מבני ישראל, יכולה היה לפתות את הצדיק באנשים. אולם על מנהיג להנהיג על ידי מתן דוגמא ולא על ידי מילים והטפות. הרי זה קל ללמד:
ויקרא י"ט:11 – לֹא, תִּגְנֹבוּ; וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ.
שמות כ’:13(17) – לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ; לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.
כן, זה קל ללמד עקרונות אלו, אולם מנהיג אמיתי לא רק מלמד אותם; מנהיג אמיתי חי לפיהם. זה ההבדל בין משה ואותו מנהיג ארגון נוצרי. אף אחד לא היה צריך לבקש ממשה להיות אחראי, לתת דין וחשבון לגבי מה שהוא גבה וכיצד הוא חילק את הכספים, הוא עשה זאת ברצון. דמיין לעצמך מה היו האנשים חושבים אם מיד אחרי איסוף כל הבדים היפים אשר יועדו לבגדי הכהן הגדול, אשתו של משה היתה מופיעה לבושה בשמלה חדשה ויפה ארוגה מתכלת, ארגמן ותולעת השני ומעוטרת בחוטי זהב וכסף. ואיך היה זה נראה אם היא היתה מופיעה ולצווארה שרשרת זהב מרשימה משובצת באבני חן יקרות. כיצד אתה חושב שבני ישראל היו רואים אז את הגינותו של משה והנהגתו? כבר היו לו בעיות איתם בעבר, תאר לעצמך מה היה קורה אז!
אחריותו של מנהיג היא לא רק ללמד, המנהיג אחראי גם כלפי הכסף אשר הוא גובה, אם זה עובר תחת ידיו או אם הוא ממנה מישהו אחר לטפל בו. הוא חייב להיות מסוגל לתת דין וחשבון מדויק על מה שהוא גבה וכיצד השתמשו בו.
בסופו של דבר גם יושרו של משה הועמד בסימן שאלה. אולם בגלל שהוא היה אדם אמין ונתן דין וחשבון מדויק, הוא יכול היה להפריך את כל האשמות.
דרך אגב, הדוגמא שמשה נתן כאן בפרשת פקודי אינה עבור מנהיגים בלבד. כל מאמין בישוע המשיח נקרא לתת דין וחשבון לגבי כיצד הוא גובה, מוציא ומטפל בכספים. אם לא לפני קהילה, מועצת מנהלים, אשה או בעל, אז לפני ה’ בעצמו. כאשר מעשינו נחקרים על כולנו להיות מסוגלים לענות כפי שמשה ענה כאשר הואשם:
במדבר ט"ז:15 – וַיִּחַר לְמֹשֶׁה, מְאֹד, וַיֹּאמֶר אֶל-יְהוָה, אַל-תֵּפֶן אֶל-מִנְחָתָם; לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם, נָשָׂאתִי, וְלֹא הֲרֵעֹתִי, אֶת-אַחַד מֵהֶם.
עבודת קודש משמעה שירות השם לא שירות של עצמי.
Bookmark
Write to usEnjoyed this Post? Subscribe to our RSS Feed, Follow us on Twitter, make a Comment or simply recommend us to friends and colleagues!
